my new op-ed in Haaretz
ניצחון הטכנוקרטים לי-און הדר , וושינגטון 09.04.2012 05:03 מיט רומני הוא כל כך משעמם, שכדור השינה נוטל אותו כשהוא מתקשה להירדם. זוהי אחת הבדיחות שרצות כאן על המועמד הרפובליקאי לנשיאות, שהפרסונה הכמו-רובוטית שלו היתה גורמת אפילו לספוק מ"מסע בין כוכבים" להרגיש אנושי. למבקריו רומני מזכיר בובה מכנית שתוכנתה להיראות ולהתנהג כמו נשיא אמריקאי מהסרטים - פוטוגני, נעים הליכות, איש משפחה ומצליחן - שפולט את כל הקלישאות הפטריוטיות ותמיד מבטיח פתרון לבעיה זו או אחרת. ייתכן שאחת הבעיות של רומני נעוצה במה שמומחים לרובוטיקה מכנים "תיאוריית עמק המוזרות": אנשים מרגישים לא נוח כשהם מסתכלים ברפליקה כמעט מושלמת של בן אדם. הרובוט הכמעט-אנושי מזמין אמפתיה, אך התחושה שמשהו עדיין חסר, מטרידה. רומני, המושל לשעבר של מסצ'וסטס, מצטייר כפוליטיקאי לכל עת, אחד שיודע לשחק את התפקיד אך חסרה לו אותנטיות. בעבר הוא תמך בזכות לביצוע הפלות (כאשר רצה לזכות בתמיכתם של הבוחרים הליברלים בניו-אינגלנד), אך כעת, כשהוא מנסה לקנות את לבם של השמרנים הרפובליקאים, הוא סבור שיש להוציאן אל מחוץ לחוק. כמושל, רומני יז...