ניצחון הטכנוקרטים לי-און הדר , וושינגטון 09.04.2012 05:03 מיט רומני הוא כל כך משעמם, שכדור השינה נוטל אותו כשהוא מתקשה להירדם. זוהי אחת הבדיחות שרצות כאן על המועמד הרפובליקאי לנשיאות, שהפרסונה הכמו-רובוטית שלו היתה גורמת אפילו לספוק מ"מסע בין כוכבים" להרגיש אנושי. למבקריו רומני מזכיר בובה מכנית שתוכנתה להיראות ולהתנהג כמו נשיא אמריקאי מהסרטים - פוטוגני, נעים הליכות, איש משפחה ומצליחן - שפולט את כל הקלישאות הפטריוטיות ותמיד מבטיח פתרון לבעיה זו או אחרת. ייתכן שאחת הבעיות של רומני נעוצה במה שמומחים לרובוטיקה מכנים "תיאוריית עמק המוזרות": אנשים מרגישים לא נוח כשהם מסתכלים ברפליקה כמעט מושלמת של בן אדם. הרובוט הכמעט-אנושי מזמין אמפתיה, אך התחושה שמשהו עדיין חסר, מטרידה. רומני, המושל לשעבר של מסצ'וסטס, מצטייר כפוליטיקאי לכל עת, אחד שיודע לשחק את התפקיד אך חסרה לו אותנטיות. בעבר הוא תמך בזכות לביצוע הפלות (כאשר רצה לזכות בתמיכתם של הבוחרים הליברלים בניו-אינגלנד), אך כעת, כשהוא מנסה לקנות את לבם של השמרנים הרפובליקאים, הוא סבור שיש להוציאן אל מחוץ לחוק. כמושל, רומני יז...
Comments
Perhaps most important for the anti-McCain voter is Obama's likely better chance in the general election.
Geraldine Ferraro said nothing that wasn't obviously true--there's still more resistance to a female candidate generally and Hillary in particular, though Obama's failure to reach working class whites may damn him as well.
McCain must be an unbearable gloating prick right now (when he isn't in congress with fawning members of his press corps--there are more illicit group intimacies going on in the back the Straight Talk Express than aboard a rock band's tour bus).